בפרוש שנה חדשה (סוג של…)

בפרוש שנה חדשה (סוג של…)
שנאמר שנה טובה? אמנם חגגנו כבר בראש השנה האחרון את תחילת השנה שלנו אבל אי אפשר להתעלם מכך ש- 2018 הולכת וחולפת ו - 2019 בפתח. הרבה זמן לא שוחחנו חברים, ואתם בטח סקרנים לשמוע מה קורה איתנו (ננה, שושה ומינס) ואיך אנחנו מסכמות את השנה שחלפה. נתחיל כרגיל לפי סדר החשיבות ולכן אני (ננה) אפתח. אז ככה, מהי החוויה הכי משמעותית שלי משנת 2018? לא תאמינו אבל זה הגיל. בת כמה אני כבר? למעשה אף אחד לא יודע (זוכרים? כאשר אומצתי היה פער בגרסאות על גילי של בערך 3 שנים...)

קיפ

קיפ
היי חברים, נעים מאוד, אני קיפ! :) אל דאגה, אתם לא רואים כפול ואין אף כלב שדומה לי כל כך (אפילו שאני ביגל גזעי!) - פשוט יצאתי כל כך טוב בתמונה שהחלטתי להראות לכם אותה מכל הכיוונים. אז כן, אני ביגל, ו"קיפ" זה השם היומיומי שלי, אבל השם המלא הוא רדיאר קיפלינג. אני יודע מה אתם חושבים - מה פתאום שם ושם משפחה לכלב, מה, הוא בן אדם? תתפלאו, אבל אפילו שבהגדרה אני כלב, ויש לי פרווה וזנב ו-4 רגליים וכל העניינים האלה של כלב, חוץ מזה אני לגמרי בן אדם. תשאלו אפילו

באסטר בראון

באסטר בראון
שלום חברים, כאן באסטר :) או בשמי המלא - באסטר בראון סונדרס. כן, אני יודע, לא להרבה כלבים יש שלושה שמות. אני מיוחד ולכן גם קיבלתי שם עם המון אחריות. אז נעים לי מאוד להיות כאן ולשתף אתכם, למשל, שאני בן 4 ושאני גר עם אמא רותי המהממת והמפנקת. חוץ מעניינים כלביים שבשגרה (כמו לצאת לטיולים ולאכול למשל), אני מאוד אוהב לשחק, כשהמשחק הכי אהוב עלי בכל העולם כולו הוא כדורי טניס! אני סבור שאין משחק יותר מדויק ונפלא מהכדור הזה שאני כל כך אוהב, רק תביאו ממנו עוד ו

סימבה, בייבי וצ'ס

סימבה, בייבי וצ'ס
אהלן חברים :) אנחנו סימבה, בייבי וצ'ס של נופר. עכשיו השאלה היא מי זה מי? אני (בייבי) מתנדבת לספר! קודם כל נעים מאוד :), אני זו בייבי הקטנה שנמצאת בצד שמאל בתמונה. אני הקטנה של החבורה (בת שנתיים) והקשקשנית ביותר אז אספר לכם על עצמי והאחים שלי. הם "אחים" שלי בהגדרה, ככה אני קוראת להם, כמו שאנחנו קוראים לנופר "אמא". אמנם אין קשר דם, אבל בהרגשה אנחנו משפחה אחת גדולה ואמיתית לכל דבר. הגדול של החבורה מבחינת גודל, אם כי לא מבחינת הגיל, זה סימבה החייכן

גורדי

גורדי
היי חברים, אני גורדי של אבירם, נעים מאוד :) אני יודעת שאני לא נראית ואולי קצת קשה להאמין - אבל אני כבר בת 14. כן כן. כשהייתי קטנה, ממש קטנה, בגודל של כף יד, פתאום מצאתי את עצמי לבד ברחוב במשימת הישרדות לא פשוטה... ואז כמו קסם, הגורל שלי השתנה ב- 180 מעלות: אנשים מקסימים מצאו אותי מסתובבת ככה קטנה ונטושה ואספו אותי אליהם הביתה. מייד הפכתי להיות חלק מהמשפחה וחלק מהבית לכל דבר. הם אמנם לא ידעו שום דבר על העבר שלי, מאיזו משפחה באתי ומי ההורים שלי (כלומר, מ

פייס וצ'יטה

פייס וצ'יטה
היי :) אנחנו פייס וצ'יטה, נהנות מהחיים לצד "אמא" אירית והמון חברים טובים. אז אני פייס, נעים מאוד :) כמו שאפשר לראות, אני כלבה מגזע מלינואה ואני בת שנתיים. לשמחתי הרבה, אני גרה באיזור עם הרבה בעלי חיים, איתם אני אוהבת לשחק כל היום, למשל עם החתול שהצטלם איתי כאן :) (הוא סתם יצא ככה עם הפרצוף הזה, הוא אוהב אותי מאוד ואת תשומת הלב.) אבל לא רק עם חתולים אני אוהבת לשחק, גם עם אפרוחים קטנים וחמודים, ובכלל - כל מי שבא לבקר הוא חבר שלי! אומרים שיש לי את הל

ננה עושה אמבטיה

ננה עושה אמבטיה
אומרים שהכל יחסי בחיים... זוכרים שקיטרתי על הקטע של ה"טיפוח" והסירוק שלי? אמרתי אז שזה סבל אמיתי שנלווית אליו תחושת השפלה של כבשה עקודה (היא מתחכמת וקושרת אותי עם הרצועה כדי שלא אברח). וגם צירפתי תמונה של הכסות שניגזלה ממני. חשבתי אז לתומי שזה סוף העולם, ובכן, התברר שזה עדיין לא!! קודם צפו בתמונות ואחר כך יבוא הסיפור:     זה תמיד מתחיל עם הרעיונות היצירתיים שלה. הפעם, רעיון כזה הוביל אותי למספרת כלבים. היא ביררה הרבה לפני כן ולבסוף מצאה ככל

שושה על בגדי החורף של ננה

שושה על בגדי החורף של ננה
מכירים את הפוסט של ננה על החלפת בגדי החורף ומבצע ההברשה הגדול? האמת? ההצגה הגדולה בעיר. (מקווה שהיא לא קוראת את הבלוג שלי...) לראות את ננה שוכבת בחוסר אונים עם עיניים עצומות ונכנעת לגורלה, זה לא מחזה של יומיום. הבנתי שהגיעו מים עד נפש. השיער שלה היה בכל הבית, אפילו במיטה שלי ועל שולחן האוכל. מתפלאת עליה שלא עשו לה את מבצע ההברשה הזה כבר לפני חודש. אבל כנראה יש במשפחה הזאת מצוקה של זמן... אני, מה היה לי לעשות? אז קיפצתי לי מסביבה, הקפתי אותה, ישבת

ננה והכמעט טורנדו

ננה והכמעט טורנדו
בואו נתחיל מהתמונה הזו - בה אתם רואים אותי ואת ליה החמודה. שתינו ישנות על הרצפה. למה? ההסבר בהמשך. זה קרה בסוף אוקטובר, מה שקרה תפס אותנו בשעה 9:30 בבוקר לערך. אני ושושה היינו בטיול בוקר בגינת הבית, שוטטנו לנו בשלווה כמדי בוקר, מתפנות לנו ושואפות אוויר צח. פתאום, ללא כל אזהרה מוקדמת, ירד עלינו חושך מוחלט! לא הבנו למה כי הרי הלילה כבר עבר. ואז החלה רוח לא נורמלית. אחרי כמה דקות - רעשים, אורות, מים זורמים ומפל של אבנים קרות מהשמיים ולא יאומן - ה

ננה והחלפת בגדי החורף

ננה והחלפת בגדי החורף
אני רוצה לחזור 2-3 חודשים אחורה ולספר לכם על אחד הימים הגרועים שהיו לי. כבר כמה ימים לפני אותו יום מדובר, הרגשתי איזו שהיא עננה באוויר. קיטורים כאלה, אי שביעות רצון והכל קשור בי. לקח לי זמן להבין במה העניין ואף חשדתי. ואז זה הגיע. אך לפני הכל, אני מבקשת שתראו את התמונה הזאת ותגידו מה דעתכם: זה התחיל כך: ראיתי אותה מחזיקה ביד את השרפרף הצהוב. הבנתי מייד באותו רגע במה מדובר, אבל כבר היה מאוחר מידי. הייתי נעולה בבית. ניסיתי להתחיל ברונדלים הרגי