גורדי

היי חברים, אני גורדי של אבירם, נעים מאוד 🙂

אני יודעת שאני לא נראית ואולי קצת קשה להאמין – אבל אני כבר בת 14. כן כן.
כשהייתי קטנה, ממש קטנה, בגודל של כף יד, פתאום מצאתי את עצמי לבד ברחוב במשימת הישרדות לא פשוטה…
ואז כמו קסם, הגורל שלי השתנה ב- 180 מעלות: אנשים מקסימים מצאו אותי מסתובבת ככה קטנה ונטושה ואספו אותי אליהם הביתה. מייד הפכתי להיות חלק מהמשפחה וחלק מהבית לכל דבר.
הם אמנם לא ידעו שום דבר על העבר שלי, מאיזו משפחה באתי ומי ההורים שלי (כלומר, מאיזה "סוג" אני לפי השפה שלהם…), אבל ממש לא היה להם אכפת – פשוט קיבלו אותי בדיוק כפי שאני ונתנו לי להרגיש אהובה.
אצלי הזיכרון פחות חד מהתקופה ההיא, אבל אבירם אומר שהוא זוכר כל ליקוק ונשיקה שלי, את הצעד הראשון שלי וכמה שפחדתי בהתחלה לרדת במדרגות…

למה קוראים לי גורדי אתם שואלים?

ובכן, האחיינים של אבירם נתנו לי את השם הזה על שם משחק מחשב שנקרא גורדי. אני לא ממש מכירה את המשחק וגם אף פעם לא שיחקתי במחשב, אבל אולי אם היו נותנים לי אז הייתי היום קצת יותר חכמה?
לא יודעת… מה זה משנה, העיקר שאני חברה נהדרת לכולם ואומרים עלי שאני נשמה טובה 🙂 שזה הכי חשוב לדעתי.

מסתובבת עוד שמועה לגבי השם שלי – "גורדי" בגלל שהתגרדתי כל הזמן… טוב נו, גם נשמע הגיוני. כך או כך, העיקר שיש לי שם משלי ומשפחה שקוראת לי בו.

מה עוד אני יכולה לספר על עצמי?

יש לי תחביב שאני ממש אוהבת, יכול להיות שזה לא מקורי אצל כלבים וכנראה שיש סיבה טובה:
כשהמשפחה שלי יושבת לאכול סביב השולחן, אני מתייצבת בעמדת המארב הקבועה שלי ומתצפתת בריכוז רב – אין דבר כזה שייפול פירור מהשולחן לרצפה והוא לא ייכנס לפה שלי תוך שניה! אני ממש טובה בזה ופיתחתי מיומנות גבוהה עם השנים, שתדעו.

אגב, גילוי נאות, בתמונה הראשונה שראיתם אני רק בת 12… אבל לא השתניתי הרבה, אני עדיין נראית צעירה לגילי.
מה שלא רואים עלי בכלל, זה שהשמיעה שלי קצת נפגעה, קורה לכולנו עם הגיל, אני מניחה.

אז ככה אני נראית היום (בדיוק לא התאפרתי באותו יום אז לא הסתכלתי למצלמה) –
אני ואבירם שלי שהוא האבא הכי בעולם:

גורדי ואבירם

תגיות:

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך